ת"א 19000-11-09

תקציר

המחלוקת בין תובע בית אבות לבין המועצה המקומית הנתבעת נסובה סביב חיובי המים שהתובע סבר כי הם מופרזים, ודרשה החזר בגין תשלום היתר. התובעת לא הביאה ראיות לכך שהמועצה חייבה אותה באופן לא תקין על סמך סיווג שגוי של המתקן שלה. זאת ועוד, התנהלותה לאורך השנים, במהלכן קיבלה חשבונות מים ללא מחאה או התנגדות, ואף הודתה בחוב בהליך אחר, פעלה לרעתה. השיהוי הניכר בהגשת התביעה, הפגיעה בתקציב המועצה והיעדר מחלוקת בנוגע לסיווגה, כל אלה מצדיקים את דחיית התביעה להשבת רכוש. גם אם בית המשפט היה מקבל את טענת התובע בדבר סיווג שגוי, התוצאה הייתה נותרת בעינה. בנוסף, התובעת לא הצליחה להוכיח כי דרשה שינוי תעריף, והמועצה פעלה בסבירות ובתום לב בכל הנוגע לסיווג. משכך, התביעה נדחית, והתובע אחראי לשכר טרחת עורך הדין של המועצה, בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישולם בתוך 30 יום.