רע"א 1798-02-16

תקציר

הסכסוך המשפטי הממושך בין המבקשים, זוג נשוי, לבין הבנק המשיב נסוב סביב משכנתא על בית המגורים המשותף של בני הזוג. המבקשים ביקשו לתקן את כתב תביעתם כך שיכלול גם טענה כי יש לראות בבית המגורים נכס תפוס בעת מימוש המשכנתא, וביקשו צו מניעה זמני לעכב את פינויים עד להכרעה בעניין זה. בית משפט קמא דחה את שתי הבקשות, והוביל את המבקשים לערער. ערכאת הערעור, לאחר שסקרה את ההיסטוריה הענפה של ההתדיינות בין הצדדים, מצאה כי למבקשת, שאינה עורכת דין, עשויה להיות טענה תקפה כי לא נודע לה כראוי על הוויתור על זכותה לדיירות מוגנת בעת חתימתה על מסמכי המשכנתא, דבר העשוי לזכות אותה במכירת בית המגורים כנכס תפוס. בית המשפט הגיע למסקנה כי היה על בית משפט קמא לאפשר את תיקון כתב התביעה, שכן האינטרס של הצדק הוא שכל טענות המבקש יישמעו יחד. באשר לבקשה לצו מניעה זמני, הסכים בית המשפט קמא עם בית משפט קמא כי התנהלות המבקשים לאורך כל ההליך, לרבות אי תשלום תשלומי המשכנתא, שחקה את ערך בית המגורים והצדיקה הצבת תנאים מחמירים למתן צו המניעה. המבקשים נדרשו לבצע תשלומים מפורטים ולהעמיד ביטחונות להבטחת שמירת האינטרסים של המשיבה. צו המניעה הוארך עד למועד קצוב, עד לעמידת המבקש בתנאים אלה. בהחלטת בית המשפט הודגש כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ופסק הדין יימסר לשני הצדדים על ידי המזכירות. החלטה זו מהווה ניצחון חלקי למבקשים, שכן בית המשפט התיר את תיקון כתב התביעה ונתן צו מניעה זמני, אם כי בתנאים, שקנה להם זמן נוסף בבית המגורים.