רע"פ 5635/93

תקציר

במקרה זה דן בית המשפט העליון בערעור על צו הריסה מנהלי שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו נגד מבנה שהוקם שלא כדין על ידי רפאל עורקבי. השאלה המרכזית הייתה האם הצו בטל בשל חתימת התצהיר על ידי מהנדס בלתי מורשה. בית המשפט המחוזי קבע קודם לכן כי התצהיר אינו תקף מאחר שהוא לא נחתם על ידי מהנדס רשוי, כנדרש בחוק, מתוך הנחה שרק מהנדסים מורשים יכולים לחתום על תצהירים כאלה. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר כי בהתבסס על חוק התכנון והבנייה והתקנות שבאו בעקבותיו, תצהיר לפי סעיף 238א(א) אכן יכול להיחתם על ידי מהנדס שאינו מורשה, כל עוד הוא מועסק על ידי הרשות המקומית או ועדת התכנון. בית המשפט נימק זאת בכך שכוונת המחוקק הייתה לאפשר מענה מהיר ויעיל לבנייה בלתי חוקית, ללא מכשולים פרוצדורליים מיותרים. לפיכך, הם מצאו כי הדרישה למהנדס רשוי אינה מתחייבת מלשון החוק או מתכליתו. כתוצאה מכך, הם הפכו את החלטת בית המשפט המחוזי, החזירו את צו ההריסה על כנו, והדגישו את הצורך לפרש את החוק באופן העולה בקנה אחד עם מטרתו המיועדת לטפל ביעילות בבנייה בלתי מורשית. לא נפסקו הוצאות למשיב בהתחשב בנסיבות, ופסק הדין התקבל פה אחד.