ת"פ 44793-11-22

תקציר

הנאשם תקף שני פקחי עירייה שרשמו לו דו"ח על כך שטייל עם כלבו ללא רצועה. הוא תקף את הפקחים בחוצפה וברציפות, ואף בעט באחד הפקחים לאחר שהפיל אותו פעמיים. התקיפה כללה גם איומים ואגרוף נוסף שכוון לעבר הפקח השני. כתוצאה מכך נגרמו לפקחים חבלות וחתכים של ממש. הנאשם הורשע על סמך הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, שכללו עבירות של איומים ותקיפת עובדי ציבור. בית המשפט הורה על תסקיר מבחן, שהמליץ על ענישה שיקומית-חינוכית. הן התביעה והן ההגנה הציגו את טיעוניהן לקביעת העונש, כאשר התביעה טענה לעונש של עד 18 חודשי מאסר בפועל וההגנה ביקשה עונש קל יותר בשל נסיבותיו האישיות של הנאשם וחרטתו. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא בין חודשיים לעשרה חודשי מאסר, בהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו ובמדיניות הענישה הרווחת. הוועדה שקלה גם את נסיבות ביצוע העבירות, לרבות חומרת הפיגועים והצורך בהרתעה. השופט קבע כי שני התנאים למניעת הרשעה לא התקיימו במקרה זה. ראשית, הנאשם לא הביא ראיות קונקרטיות כיצד תפגע ההרשעה בשיקומו. שנית, חומרת העבירות שבוצעו לא אפשרה ויתור על ההרשעה. עם זאת, בית המשפט החליט לחרוג ממתחם הענישה הראוי מטעמי שיקום, לאור תכונותיו החיוביות של הנאשם, עברו הנקי והשינויים המהותיים שעשה מאז ביצוע העבירות. גזר הדין כלל ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 4,000 שקל, פיצוי של 2,000 שקל לפקחים ו-300 שעות עבודות שירות. ההרשעה לא בוטלה, שכן השופט הדגיש את הצורך באפס סובלנות כלפי התנהגות אלימה כלפי עובדי ציבור. לנאשם ניתנה זכות ערעור תוך 45 יום.