עמ"נ 18026-01-11

תקציר

פסק הדין מקבל חלק מהערעור בשל שיהוי המשיב במענה להשגת המערערת לארנונה בשנת 2009. אי עמידתו של המשיב במועדים שנקבעו לפי חוק העררים – גם לאחר שניתנה ארכה – מחייבת את קבלת ההתנגדות. יתר על כן, פסק הדין מבחין בין שני שטחים פתוחים בקומות שונות בנכס של המערער. שטח F2, הדומה למרפסת עם שירותים, מסווג ככזה וחייב בארנונה. עם זאת, שטח 3F, שהגישה אליו היא רק דרך שטח F2 ואין בו כל אינדיקציה לשימוש, נחשב לגג ואינו חייב במיסוי. הסיווג מבוסס על גישה פונקציונאלית, בהתחשב בשימוש ובתכלית השטחים. בנוסף, פסק הדין תואם את החלטת ועדת הערר שלא לסווג את הנכס כ"קרקע תפוסה". המשיב חויב לפצות את המערערת בגין הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, בסך כולל של 15,000 ₪, צמוד למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית משפטית מיום פסק הדין ועד לתשלום המלא. החלטה זו ניתנת בהעדר שני הצדדים ומהווה קבלה חלקית של הערעור, בעיקר בנוגע להשגת המס לשנת 2009.