ת"צ 15914-09-21

תקציר

בית המשפט החליט כי בקשת התובעים לאשר תובענה ייצוגית בנושא אגרת חניה נגד רשויות מקומיות תידחה. ליבת הוויכוח הייתה האם יש להצמיד את התעריף הקבוע בתקנות התעבורה למדד כאשר הוא יורד. השופט קבע כי לשון התקנה, המדברת על עלייה במדד אך לא ירידה, קובעת כי התעריף צמוד למדד רק כאשר הוא עולה. השופט הדגיש כי פרשנות החוקים צריכה להתחיל ובמידת האפשר להסתיים בלשון החוק עצמו, וסטייה מהמשמעות המילולית צריכה להיעשות רק כאשר קיימות מספר פרשנויות אפשריות. המבקשים טענו כי מטרת התקנה היא לשמור על ערכו הריאלי של התעריף, אך השופט ציין כי יכולות להיות תכליות סבירות אחרות לתקנה וכי הגנות תקציביות עשויות להצדיק הצמדה רק כאשר המדד עולה. יתר על כן, השופט ציין כי יש להימנע ממתן אפשרות לפגיעה עקיפה בחוקים באמצעות תובענות ייצוגיות, ולכן מקרה זה אינו מתאים לתביעה ייצוגית. לבסוף, דן השופט בקצרה בשיטת ההצמדה וקבע כי יש לעגל את חישוב הסכום על ידי המשיבים, שהיה מעט מעל 6.25 ש"ח, ל-6.30 ש"ח. הבקשה לאישור נדחתה, והמבקשים חויבו לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך 2,500 ₪.