ע"א 143/09

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בעפולה לטובת המערער, שנפגע בתאונת דרכים. המערער, שהיה קטין בעת התאונה, נפגע מרכב וסבל מחבלות שהצריכו אשפוז וניתוח. בית משפט קמא פסק למערערת פיצויים בגין ראשי נזק שונים, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, כאב וסבל, וסיוע מצד שלישי. עם זאת, בית המשפט לא פסק פיצוי בגין הוצאות רפואיות עתידיות, הוצאות נסיעה והתאמות דיור, שכן מצא כי טענות אלה לא הוכחו דיים. הן המערער והן המשיבים ערערו על פסק הדין. המערערת טענה כי פסק דינו של בית משפט קמא הושפע ממינוי בא כוח המשיבים כשופט, וכן ערער על מספר קביעות עובדתיות ועל הפיצוי שנפסק. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי ממצאיו של בית משפט קמא והפיצוי היו ראויים. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את הטענות והראיות, לא מצאה עילה להתערב במסקנותיו של בית משפט קמא וקבעה כי הערעור מכוון כמעט כולו כנגד קביעות עובדתיות, אשר בדרך כלל מכובדות על ידי ערכאת הערעור. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא טעם בטענתו המקדמית של המערער בדבר השפעה בלתי הוגנת על בית משפט קמא. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא בדבר אחוזי נכות, נכות תפקודית והפיצוי הגלובלי שנפסק בגין ראשי נזק שונים, לרבות הפסדי שכר בעבר, הפסדי שכר עתידיים, כאב וסבל וסיוע מצד שלישי. בית המשפט גם אישר את החלטת בית משפט קמא שלא לפצות את המערערת בגין הוצאות רפואיות עתידיות, הוצאות נסיעה והתאמות דיור. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.