רע"א 7857/08

תקציר

חברה מכרה ציוד הקלטה לחברה אחרת, אך הרוכש לא שילם את מלוא הסכום, מה שהוביל לצו עיקול. לאחר מכן מכר המוכר את הציוד לצד שלישי, שפתח בהליך משפטי והכריז על עצמו כבעלים. בית המשפט פסק נגדו, וקבע שהציוד אינו שלו. בינתיים, הצד השלישי העביר את הציוד לחברה חדשה שהוקמה – המשיב. המשיב ביטח את הציוד בחברת ביטוח - המבקשת - מבלי לגלות את ההיסטוריה של הציוד. בהמשך ניזוק הציוד, והמשיבה תבעה תגמולי ביטוח, אך המבקש סירב, בנימוק של אי גילוי וחשדות לגבי האירוע. בית משפט השלום דחה את טענת המשיב, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיב, וקבע כי המבקש לא הוכיח את מעורבותו של המשיב באירוע או כי תיק הביטוח היה מבוים. לאחר מכן ביקש המבקש רשות ערעור על החלטה זו, שנדחתה על ידי בית המשפט, שכן היא עסקה בנסיבות הספציפיות של המקרה. טענתו העיקרית של המבקש, לפיה בית המשפט המחוזי התערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, לא נחשבה כסיבה משפטית מספקת לערעור נוסף. פסק הדין הדגיש את טעותו של בית משפט השלום בהערכת הראיות ואת שיקול דעתו של בית המשפט המחוזי בהתערבותו. בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" זה נדחתה, שכן היא לא עוררה שאלות משפטיות או ציבוריות חשובות.