רע"א 470/08

תקציר

החלטת בית המשפט נסובה בעיקרה סביב העיקרון המושרש לפיו ערעורים על פסקי בוררות ניתנים רק במקרים חריגים, דווקא כאשר מתעוררות שאלות משפטיות או ציבוריות משמעותיות, או כדי למנוע עיוות דין. ההתמקדות נותרה במזעור התערבות בית המשפט בבוררות כדי לשמור על סופיותה ושלמותה. המבקש ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל פסק בוררות, בטענה ליישום שגוי של עקרונות משפטיים וטעויות עובדתיות על ידי הבורר, במיוחד בסוגיות של תום לב ותקנת הציבור הנוגעות להנחות תכנון סטטוטוריות. בית המשפט הדגיש כי הטענות שהעלה כרמל הן ערעור יסודי על קביעותיו ופרשנותו העובדתית של הבורר ולא בורות משפטית בוטה. משכך, הטענות לא עמדו בדרישות לביטול פסק הבוררות מטעמים של תקנת הציבור או לפי סעיף 24(7) לחוק הבוררות. השופט רובינשטיין חלק על כך, וטען להתערבות מטעמים של תקנת הציבור בשל הימנעותה של המדינה מגילוי מידע רלוונטי למכרז, והציע להפחית את הפיצויים שנפסקו. עם זאת, דעה זו לא התקבלה, ואישרה את תוכן הבוררות ולא את תוצאותיה. השופטת חיות הסכימה עם השופט דנציגר, וחיזקה כי החלטת הבורר אינה סותרת את תקנת הציבור, אישרה את סופיות פסק הבוררות ודחתה את הערעור.