רע"א 9075/05

תקציר

פסק הדין עוסק בתחולת פטורים מאגרת בית משפט לפי תקנה 20(15) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ז-1987, הנוגעים באופן ספציפי לרכישת נכסים לצרכי ציבור. מדובר בעיזבון המנוחה, לילי לוין, שהגיש תביעה נגד עיריית הרצליה בגין רכישת קרקע שיועדה למרכז ספורט ציבורי אך בהמשך שונה ייעודה לשימוש מסחרי, מה שהעלה לכאורה את ערך הקרקע במידה ניכרת. המערערת טענה כי המצג שנעשה למנוח היה כוזב וביקשה להחזיר את הבעלות. הסוגיה המשפטית התמקדה בשאלה האם העסקה עומדת בקריטריונים של "רכישת נכס לצרכי ציבור". החלטת בית המשפט הראשונית פטרה את העיזבון מאגרות, אך עיריית הרצליה ערערה על כך בטענה כי הקרקע יועדה חקלאית בעת רכישתה ובהמשך הפכה למסחרית, ללא אישור פורמלי בעת העסקה. בדיון בערעור אישר בית המשפט כי המדינה, כגורם העיקרי הנוגע להכנסות מאגרות, תומכת בפטור, ועל בתי המשפט לכבד את החלטתה אלא אם כן היא חושדת במניעים פסולים. בית המשפט הדגיש פרשנות ליברלית לתקנות הפטור מאגרות, וקבע כי למבקשים המעורבים בהעברת נכסים לתועלת הציבור מגיעה גישה לבית המשפט ללא נטל האגרות, במיוחד כאשר המדינה מסכימה. בעקבות זאת אושר הפטור, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. העירייה חויבה לשאת בהוצאות המשפטיות של המבקש, ובכך חיזקה את התפיסה לפיה אסור שמכשולים פרוצדורליים יפריעו לתביעות הנוגעות לאינטרסים ציבוריים ולהתנהלות הוגנת.