ע"א 9386/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעורים ולערעורים שכנגד, בעקבות פסק דין בתיק נפגע דרכים. המערערת, תופרת, נפצעה בעת שירדה מאוטובוס וסבלה מחבלות משמעותיות שהצריכו אשפוז וניתוחים. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כ"תאונת עבודה" וקבע למערער נכות לצמיתות בשיעור של 41.48%. בית משפט השלום בירושלים הורה למשיבים לשלם למערער פיצוי בסך 642,065 ₪ לאחר ניכוי הטבות שונות שקיבל המערער. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. ערכאת הערעור פסקה לטובת המשיבים בשלוש נקודות. ראשית, היא התאימה את שיעור הניכוי מכושר ההשתכרות של המערערת ל-30% מיום 1.7.2001 ועד ליום 9.12.2005, והקטינה את הפיצוי בגין הפסדי שכר ב-60,000 ₪. שנית, בית המשפט קבע כי אין לנכות מהפיצויים את תשלומי הפנסיה המוקדמת של המערערת, שכן היא הייתה זכאית להם ללא קשר לתאונה. שלישית, היא הורתה למשיבים לשלם למערער שכר טרחת עורך דינו של המערער, אשר לא כוסו די הצורך בתשלומים התכופים ששולמו למערער לאחר האירוע. בית המשפט בחר שלא להתערב בפסק דינו של בית משפט השלום בעניין ראשי נזק אחרים, תוך הדגשת שיקול הדעת הנתון לבתי משפט קמא בבואם להעריך נזקים. משכך, הערעורים התקבלו באופן חלקי, והמשיבים חויבו לשלם למערער 10,000 ₪ נוספים שכר טרחת עורך דין.