ע"ע 28951-10-18

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס למקרה שהגיש רופא, שטען כי הוא זכאי לתשלום עבור "התראות מתוכננות" או שעות כוננות כמנהל היחידה לכירורגיה של היד בבית החולים אסף הרופא. השאלה המרכזית הייתה האם המערערת אכן ביצעה התראות מתוכננות אלה, ולפיכך זכאית לתשלום נוסף עבורן. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי קיימת עמימות בנוגע להתראות המתוכננות והיעדר הנחיות ברורות ממנהל בית החולים בנוגע להקצאתן ליחידה לכירורגיה של היד. בית המשפט מצא כי פנייתו הראשונה של המערער בעניין זה התרחשה חודשים ספורים בלבד לפני פרישתו, חרף ידיעתו על קיומן של התראות אלה. חשוב לציין כי בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לתמיכה בטענת המערער כי ביצע התראות מתוכננות אלה, ומשכך לא הוכחו טענותיו הכספיות להפרשי שכר ולהפרשות לפנסיה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי המערער לא ביקש הקצאת התראות מתוכננות ליחידתו לאורך כל השנים, ולפיכך נדחתה גם תביעתו החלופית לפיצוי כללי. השופטים הדגישו כי המערערת לא עמדה בדרישות להוכחת זכאות לתשלום, ועל כן הערעור נדחה. עוד נקבע בפסק הדין כי זכותה של המערערת לתשלום בכוננות נובעת מהחוזה וניתנת להתניה על ידי המעסיק. לבסוף, פסק בית המשפט הוצאות בסך 20,000 ₪ למערערת, שישולמו על ידי בית החולים, בגין ההליכים בשתי הערכאות.