ת"א 1641/09

תקציר

התובע, שניהל מוסך לתיקון אופנועים, טען כי המדינה התרשלה בהגשת כתב אישום נגדו, המייחס לו החזקת רכוש החשוד כגנוב וניהול עסק ללא רישיון. לטענת התובע, כתב האישום גרם לו נזק, לרבות הפסקת החוזה של המשטרה עם המוסך שלו. בנוסף, טען התובע כי המדינה התרשלה באחסון חלקי החילוף שנתפסו במוסך שלו במהלך החקירה, דבר שגרם להם נזק. המדינה טענה כי לא הייתה רשלנות בהגשת כתב האישום, ובכל מקרה לא נגרם לתובע נזק כתוצאה מכך. באשר לאחסון חלקי החילוף, הודתה המדינה כי הדבר לא נעשה כראוי, אך היקף הנזק שנוי במחלוקת. בית המשפט קיבל את טענת התובעת בחלקה ודחה אותה בחלקה. נמצא כי רשויות התביעה לא התרשלו בהגשת כתב האישום, שכן בעת קבלת ההחלטה היו די ראיות לביסוס אפשרות סבירה להרשעה. לפיכך, נדחתה תביעת התובע לנזקים שנגרמו לו בגין כתב האישום. בית המשפט קיבל את טענת התובעת בדבר האחסון הרשלני של חלקי החילוף וקבע כי על המדינה לפצות את התובעת בגין הנזק שנגרם לחלפים עקב אחסונם הלא ראוי. סכום הפיצוי נקבע על 87,600 שקל. בית המשפט דחה את טענת התובע כי הוא זכאי לפיצוי משום שהמשטרה לא חידשה את החוזה עם המוסך שלו לאחר זיכויו, שכן לא הייתה תקשורת ישירה בין המוסך למשטרה, וממילא המוסך חזר לטפל באופנועי המשטרה זמן קצר לאחר הזיכוי. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.