בע"מ 1794/14

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לחופשה לצורך ערעור על פסיקה קודמת בנושא תשלומי מזונות ומזונות ילדים. התיק המקורי נדון בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, כאשר המבקשים ביקשו להפחית את תשלומי המזונות עליהם הורה בית המשפט בפסק דין שניתן בהונג קונג. פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת המשיב, ביטל את תשלומי המזונות של המבקש והפחית את תשלומי המזונות. לאחר מכן ערערו המבקשים על החלטה זו בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שגם הוא נדחה. המבקשים, שלא צלחו בניסיונותיהם הקודמים, מבקשים כעת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, החלטת בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לחוק החל בהונג קונג לא התבססה על ראיות וכי בית המשפט התעלם מחוות דעת מומחה שהוגשה. לטענת המבקשים, החוק בהונג קונג אינו מצדיק הפחתת מזונות, וגם לפי הדין הישראלי לא הוכח שינוי נסיבות מהותי. עוד טוענים המבקשים, כי שגה בית המשפט לענייני משפחה בהנחת שוויון הדינים בין הונג קונג לישראל וכי נפגעה זכותם החוקתית לקניין. עם זאת, המשנה לנשיא בית המשפט, יחד עם השופטים ד"ר ורדי וברנר, קבעו כי לא יוכלו להיעתר לבקשת רשות הערעור. הם קבעו כי הבקשה מוגבלת לנסיבות הספציפיות של המקרה ואינה בעלת חשיבות משפטית כללית, המהווה דרישה לדיון בשלב זה. בית המשפט מצא כי טענות המבקשים נסובו במידה רבה סביב קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה, הנוגעות להוכחת הדין הזר ולשינויי הנסיבות. גם בית המשפט המחוזי שקל טענות אלה לעומק ופסק לטובת המבקשים. בית המשפט הדגיש כי ערכאות הערעור אינן ששות להתערב בפסיקת מזונות, ובמקרה זה לא הוצגו נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בערכאה שלישית. אשר לחזקת שוויון הדינים, מצא בית המשפט כי אין צורך בסוגיה זו, נוכח הפסיקה בעניין הדין הזר. לבסוף, הודגש בפסק הדין כי החלטות מזונות הן תלויות הקשר מובהקות, וההחלטה במקרה זה אינה מהווה תקדים עבור "הציבור הרחב המתגורר בחו"ל".