תא"מ 10942-04-19

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב צ'ק שנתנו הנתבעים לחברה בשם דרך אלקטריק עבור עבודה שלכאורה לא בוצעה. השיק הגיע בסופו של דבר לידי התובעת, שתבעה את הנתבעים לתשלום. הנתבעים טענו כי חוק אשראי הוגן מגן עליהם מפני ניצול, וכי התובעת אינה זכאית להיות מחזיקה ראויה בשיק, שכן לא ביצעה בדיקות נאותות טרם מתן הלוואה לדרך אלקטריק, ועל כן יש לדחות את תביעתה נגדם. השופט פתח וציין כי חוק אשראי הוגן נועד להגן על הלווים ללא כוח מיקוח מפני תנאי הלוואה בלתי סבירים. בעוד שהחוק תוקן כך שיכלול עסקאות ניכיון שיקים בהגדרת "הלוואה", סוג ההלוואה הספציפי במקרה זה לא נופל תחת ההגנות של חוק אשראי הוגן. יתר על כן, הנתבעים, כצדדים שלישיים, לא היו מוגנים על ידי חוק אשראי הוגן במקרה זה. בפנייה לפקודת השטרות קבעה השופטת כי על התובע, כבעל שטר המכר, מוטל הנטל להוכיח את רכיבי השטר. הנתבעים טענו כי השיק פסול בשל חתימת אישור חסרה, אך השופט קבע כי די בחותמת של דרך אלקטריק על הצ'ק כדי לאמת אותו. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים כי התובע לא היה מחזיק ראוי בשיק. על פי פקודת השטרות, מחזיק ראוי הוא מי שרוכש את השטר בתום לב ובערך, והשופט קבע כי התובע אכן החזיק את השיק בהתאם לדרישות אלה. די היה בקבלת השיק על ידי התובעת ובראיות לתמורה שניתנה כדי להוכיח את מעמדה כמחזיקה ראויה, למרות טענות הנתבעים. בנוסף, השופטת מתחה ביקורת על הנתבעים שהעלו בתצהיריהם טענות חדשות שלא הוצגו בבקשתם לחופשה להתגונן או בכתב ההגנה, וראתה בכך הרחבה בלתי מותרת של חזיתם המשפטית. לבסוף, השופט הורה לנתבעים לשלם את הוצאות התובע, חייב אותם ביחד ולחוד, והורה למזכירות לשחרר את ההפקדות שביצעו הנתבעים לחשבון בית המשפט לתובע. עוד קבעה השופטת כי יש לפתוח בהליכי הוצאה לפועל להבטחת התשלום.