עת"מ 182/07

תקציר

העותרים ביקשו כי בית המשפט יורה למשיב לרשום את העותר מס' 3 במרשם האוכלוסין בישראל ולהעניק לו תושבות קבע. הסוגיה העיקרית הייתה קביעת המועד המתאים להערכת גילו של העותר מס' 3, דבר שהשפיע על זכאותו לתושבות. העותרים הגישו תחילה בקשה לרישום בפברואר 2003, אך היא לא התקבלה בשל הקפאת בקשות אלה על ידי הממשלה. לאחר שהוראת שעה אפשרה טיפול בבקשות של ילדים מתחת לגיל 12, הסכימו הצדדים לדחות את העתירה הראשונה ולהגיש אותה מחדש, אותה דחה המשיב לאחר מכן. העותרים הגישו עתירה שנייה, ולאחר הסכם נוסף הסכים המשיב להעניק לעותרת מס' 3 היתר, אך לא רישיון שהייה. העותרים הגישו עתירה שלישית, בה טענו כי מאחר שהעותר מס' 3 היה מתחת לגיל 12 בעת שפנו אליו לראשונה, על המשיב להעניק לו תושבות על בסיס הוראת השעה. משכך, טען המשיב כי הסכמתו בעתירה הראשונה התבססה על כך שהעותר מס' 3 היה מתחת לגיל 12 בעת הדיון. בית המשפט פסק לטובת העותרים, בקובעו כי היה על המשיב לטפל בבקשה המקורית ולהעניק לעותר מס' 3 תושבות קבע בישראל מאז שהיה מתחת לגיל 12 בעת הגשתה לראשונה. כמו כן, חויב המשיב לשלם לעותרים הוצאות בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ.