עב"י 43121-11-24

תקציר

הערעור על החלטה משמעתית לפי פקודת הרופאים נדחה. המערער, רופא במקצועו, הואשם בביצוע מעשים בחולה אחד שהיוו סכנה לציבור. ועדה מקצועית מייעצת המליצה להגביל את עיסוקו של המערער, אך סגן שר הבריאות חרג מהמלצות הוועדה והשעה את רישיונו של המערער. בית המשפט מצא כי הסגן לא הסתמך על שיקולים פסולים כלשהם והייתה לו סיבה טובה לסטות מהמלצת הוועדה, שכן הוא ערך איזון שונה בין אינטרסים שונים. גם ההחלטה נמצאה מידתית, שכן אופי המעשים המיוחסים למערער והנסיבות שבהן בוצעו גברו על חזקת החפות והצדיקו את ההשעיה. בית המשפט הדגיש את עצמאות השיפוט המינהלי במקרים כאלה ואת היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית, המתערב רק במקרים של סטייה מהותית או טעות. ההחלטה נחשבה אפוא סבירה וחוקית, והערעור נדחה.