עת"מ 15730-03-20

תקציר

חברה קיבלה מענק לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, להרחבת קווי הייצור שלה. עם זאת, האישור בוטל מאחר שהחברה לא עמדה בתנאים למיזם תחרותי וביעדי התוכנית המאושרת. הדבר הוביל לוויכוח על החזר המענקים שקיבלה החברה. החברה טענה כי ביטול מכתב האישור אינו מוצדק, שכן אי עמידה ביעדים נבעה משינויים בשערי המט"ח ונסיבות שאינן בשליטתה, לרבות חרם על מוצריה. עוד טענו כי ההחלטה להחזיר חלקית את המענק הייתה בלתי סבירה, נעדרת הנמקה וכללה שיקולים שלא הוצגו קודם לכן, כגון איתנותה הפיננסית של החברה. המשיבים, לעומת זאת, טענו כי החוק מחייב החזר אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות אחרת וכי לוועדה שיקול דעת להחליט על פטור חלקי. בית המשפט הסכים עם המשיבים ודחה את העתירה, תוך שהוא מורה לחברה להשיב 50% מכספי המענק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בשל יכולת ההחזר של החברה והליך קבלת ההחלטות הסביר של הוועדה. בית המשפט אף הורה לעותרת לכסות את הוצאות המשיבים.