עת"מ 1922/09

תקציר

העותרת, טופ-ליין, טענה כי ההצעה הזוכה של מולטיקם למכרז פומבי אינה ראויה באופן מהותי, ולכן ביקשה לבטל את החלטת ועדת המכרזים. הטענות המרכזיות של טופ-ליין היו כי למולטיקאם לא היה רישיון עסק תקף ומבנה אולפן שידור מתפקד בעת הגשת המכרז, ולכן היא לא עמדה בתנאי הסף. בנוסף, טופ ליין טענה כי הצעתה של מולטיקאם לא עמדה בתנאי האיתנות הפיננסית, ותקפה את המרכיב המקצועי בהחלטות הוועדה בנוגע לניסיונה המקצועי של מולטיקאם. המשיבים, רשות השידור ומולטיקאם, טענו כי תנאי המכרז אינם מחייבים קיומו של אולפן בעת הגשת ההצעות, וכל שנדרש על המציע להוכיח הוא יכולתו להעמיד אולפן כזה במועד תחילת השידורים. בית המשפט הסכים עם המשיבים כי תנאי המכרז היו שקופים, שווים ואחידים לכל המציעים ולא השמיט את הבסיס להשוואת ההצעות, ועל כן יש לדחות את טענותיה של טופ-ליין. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענותיה של טופ ליין בדבר היעדר רישיונות ואיתנות פיננסית, שכן תנאי המכרז לא חייבו זאת בשלב המכרז. בית המשפט הדגיש כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו מתערב בהחלטות הוועדות המקצועיות, וכי טופ ליין לא העלתה טענות מהותיות בדבר תמחור לא ריאלי. לבסוף, התייחס בית המשפט בקצרה לטענת סף בדבר הצורך לדחות את העתירה בעקבות החזרת כתב הערבות לטופ-ליין, אך לא הסתמך עליה שכן דחה את העתירה לגופה. העתירה נדחתה, וטופליין חויבה לשלם 45,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מהמשיבים.