רע"א 343/21

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור על בקשה לסעד זמני בהליך פינוי. ההחלטה מדגישה את חוסר רצונה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתן של ערכאות פרוצדורליות באשר לסעד זמני, אלא בנסיבות חריגות. שני תנאים קריטיים חייבים להתקיים כאשר שוקלים סעד זמני: סיכויי ההצלחה בתביעה העיקרית ומאזן נוחות חיובי למבקש. במקרה זה, שני התנאים אינם מתקיימים. הצלחת התביעה מוטלת בספק, שכן פסקי דין קודמים, לרבות צו פינוי משנת 2015 של בית המשפט המחוזי, דחו בעקביות את בקשות המבקשים לעכב את הפינוי. יתר על כן, טיעוניהם נותרו כמעט ללא שינוי לאורך ההליכים. המבקשים טוענים לנזק פוטנציאלי לדירתם עם הפינוי, אך לא הצליחו לבסס זאת בראיות. הפינוי מתייחס רק למחסן המשמש לאחסנה ולא לנכס המגורים עצמו, ולכן אינו מצדיק את אותם סטנדרטים לסעד זמני. כמו כן, הקרקע המדוברת נתפסה שלא כדין על ידי המבקשים, ויש להגן על נכסי ציבור. משכך, מאזן הנוחות אינו תומך במתן סעד זמני. דחיית צו המניעה הזמני על ידי בית המשפט עולה בקנה אחד עם אמות מידה משפטיות, ומסירה כל עילה להתערבות בערעור. בקשת רשות הערעור נדחית, והצו הזמני הקודם מבוטל. עם זאת, בהתחשב בגיל ובמצבם הכלכלי של המבקשים, לא מוטלות עלויות.