ע"א 2334/90

תקציר

פסק דינו של בית המשפט העליון התייחס לפסילת פנקסי חשבונות של בעל עסק לפי סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה בגין אי רישום קבלה. המערערת, בעלת עסק לשירותי גרירה, לא רשמה בספריה שיק שהתקבל לביטחון, דבר שהוביל לפסילה. בית המשפט בחן האם שטר הביטחון מהווה "קבלה" הטעונה רישום והאם קיימת סיבה מספקת לאי רישום. נפסק כי שטר ביטחון הוא "קבלה" וכי סיווגו האזרחי של השטר מעדיף את ציפיות הצדדים. בנוסף, פרשנות הוראות הנהלת חשבונות מחייבת התחשבות בנקודת מבטו של הנישום הטיפוסי, אשר יראה בבדיקה ביטחונית קבלה. באשר לסיבה המספקת לאי הרישום, אישר בית המשפט את המבחן האובייקטיבי שהותוו בפסקי דין קודמים, המעריך את סבירות מעשיו של הנישום. תום הלב אינו גורם מכריע. אי רישום של קבלה בודדת מספיק, בדרך כלל, כדי לפסול ספרים, אם כי רשויות מס הכנסה אימצו מאז גישה מורכבת יותר. במקרה דנן, מאחר שטעותה של המערערת הייתה בלתי נמנעת באופן סביר, פסק בית המשפט לטובתה, קיבל את הערעור ודחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההחלטה הדגישה את אופיו האובייקטיבי של המבחן ואת ההשלכות החמורות של פסילת ספרים, תוך ציון השינויים המנהליים האחרונים בפרשנות סעיף 145ב(א)(1).