עת"מ 15792-07-16

תקציר

העותר, בעל מפעל נייר, הגיש עתירה נגד המשיבה, עיריית חדרה, כנגד שומת הארנונה. העותרת טוענת כי סכום המס הוא בלתי סביר ביותר ומבקשת את ביטולו. המס המדובר, בסך 22,429,976 ש"ח בשנה, מורכב ברובו מהיטלים בגין שטחים בנויים וקרקעות המסווגות כ"תעשייה ותעשייה" ו"קרקע תפוסה". לטענת העותר, שיעורי המס אינם סבירים, הן ביחס למדרגות המס של המשיב עצמו והן בהשוואה לאלה של רשויות מקומיות אחרות. עוד נטען, כי המשיבה לא קיימה את עקרונות היתרון לגודל ואת התעריפים המוזלים לנכסים תעשייתיים. המשיב, לעומת זאת, מנמק את שיקול דעתו בקביעת שיעורי המס, תוך שימת דגש על הדרישות התקציביות ואופי עסקיו של העותר. בית המשפט, בהסכמתו עם המשיב, מגיע למסקנה כי העותר לא הוכיח את חוסר הסבירות הקיצוני של תעריפי הארנונה. נפסק כי טענות העותרת בדבר עקרונות היתרון לגודל והתעריפים המוזלים לתעשייה אינן מספקות, שכן ארנונה נבדלת מדמי שירותים, ושיקולי מדיניות המועצה רלוונטיים. זאת ועוד, ההשוואה שערכה העותרת בין שיעורי המס בין רשויות מקומיות שונות נמצאה בלתי מספקת, שכן היא אינה מביאה בחשבון גורמים מכריעים שונים. בית המשפט מדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות המקומיות בקביעת שיעורי המס ואת הרף הגבוה להתערבות שיפוטית. מאחר שהעותרת לא ביססה את חוסר הסבירות הקיצוני של התעריפים, העתירה נדחית. משכך, חויב העותר לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.