עפ"ג 5026-10-16

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על גזר דין של פציעה ותקיפה. המערער, יחד עם שניים נוספים, היה מעורב בתקיפת בעל עסק לשטיפת מכוניות. האירוע התרחש כאשר השלושה הגיעו לבית העסק, כשהמערער נוהג, וחילופי דברים מילוליים הובילו לתקיפה פיזית של המתלונן. המערער דחף את המתלונן, היכה אותו בפניו באמצעות בקבוק זכוכית ולאחר מכן היכה אותו באגרופים. המתלונן נפצע באורח קל. למערער עבר פלילי קודם, הכולל עבירות סמים וקשירת קשר לביצוע פשע, והוא ריצה עונש מאסר. במסגרת הסדר טיעון הודה המערער בעובדות והורשע. שירות המבחן המליץ על עבודות שירות וצו מבחן ל-12 חודשים, תוך ציון רצונו של המערער להשתתף בהליך טיפולי והבעת חרטה. עם זאת, בית משפט קמא הדגיש את חומרת המעשים ואת עברו הפלילי של המערער, והטיל על המתלונן עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי בסך 5,000 ₪. הערעור ביקש להפחית את עונש המאסר לעבודות שירות, אך ערכאת הערעור דחתה את הערעור והסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר חומרת המעשים והצורך בהרתעה. נמצא כי למערער היה תפקיד מרכזי ודומיננטי בתקיפה, ובהכרעת הדין הודגש כי בית משפט קמא שקל את כל הפרמטרים הרלוונטיים. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי העונש סביר ומאוזן, וכי על המערער לרצות את עונש המאסר כפי שיחליט בית משפט קמא.