רע"א 78767-09-24

תקציר

פסק הדין דן וקיבל באופן חלקי ערעור על החלטת בית משפט קמא בעניין הפקדת ערבות הנדרשת לפי סעיף 353א לחוק החברות. עניינו של המערער כרוך בבחינת שיקול דעתו של בית משפט קמא לדרוש ערבות מתובע חברה לכיסוי עלויות פוטנציאליות אם הנתבע יזכה. הערעור התקבל מן הטעם שבית משפט קמא לא שקל כראוי את אמות המידה הקבועות בסעיף 353א, לרבות הערכת יכולתו הכלכלית של התובע לשלם, ההשפעה על זכויות הגישה של התובע לבית המשפט וההגינות הפרוצדורלית. צוין כי בקשות להפקדת ערבות הן טיפוסיות אלא אם כן חלים חריגים, כגון התובע הוכיח יכולת כלכלית או כאשר נסיבות המקרה אינן מצדיקות הפקדה. בית המשפט הדגיש את חשיבותה של בחינה מאוזנת, והציע להאריך את מעצרו של בית המשפט המחוזי לצורך בחינה מחודשת ויסודית יותר של סוגיית הערבות, בפרט לפי הוראות חוק החברות, מבלי לפגוע בהליכי המשפט או לעכבם. בנוסף, התייחס בית המשפט לעניינים פרוצדורליים הנוגעים לרשימות עדים, ולא מצא עילה לבטל החלטות של בית משפט קמא בדבר צירוף מאוחר של עדים, בנימוק של שיקולי יעילות פרוצדורלית. צוין כי בקשות שלא נכללו ברשימות ראשוניות חייבות להיות מוצדקות על ידי נסיבות בלתי צפויות או שינויים בתיק. הימנעותו של המערער מלהצדיק בקשות מאוחרות, יחד עם טעויות פרוצדורליות, שקלו כנגד קבלת ערעורים נוספים. ערכאת הערעור אישרה את הדרישות הפרוצדורליות ואישרה את שיקול דעתו של בית משפט קמא בניהול ההליכים, תוך שהיא דוחה בקשות נלוות בשל ליקויים בעיתוי ובהצדקה, תוך הדגשת הצורך להימנע מעיכובים מיותרים בהתדיינות משפטית. לא נפסקו הוצאות משפט בשל אופיים הפרוצדורלי של פסקי הדין.