פ"א 50894-02-22

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על החלטה שלא להחליף קנס, שהמערער לא יכול היה לשלם, בעבודות שירות. השופט פותח בקביעת העיקרון המשפטי לפיו ערכאות ערעור אינן מתערבות בהחלטות גזר הדין של בתי המשפט קמא, אלא בנסיבות חריגות. השופט אינו מוצא סיבה לסטות מכלל זה במקרה זה. השופט מציין כי המערער לא הוכיח חוסר יכולת לשלם את הקנס, אלא חוסר נכונות לשלם, ואף מוצא כי המערער גילה זלזול בהחלטות בית המשפט. כמו כן, השופט מדגיש כי מטרת המאסר במקום אי תשלום קנס היא לעודד את תשלום הקנס וכי החלפתו בעבודות שירות תשלול תכלית זו. עוד מציינת השופטת כי בית משפט קמא כבר התחשב במצבו הכלכלי של המערער והורה על תשלום הקנס בתשלומים. לבסוף, השופט מתייחס לערך ההרתעה של הקנס ולחשיבות ההבחנה בין מי שיכול לשלם קנס לבין מי שבאמת לא יכול. לפיכך, הערעור נדחה, אם כי השופט דוחה את גזר הדין עד לאחר חופשה קרובה.