רע"א 4338/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. מדובר בסכסוך בין שני צדדים בנוגע לעבודות בנייה במרפסת, שהיה כפוף לצו מניעה. המבקש ביקש צו ביזיון בית משפט נגד המשיבים, בטענה שהפרו את צו המניעה. בית משפט השלום פסק לטובת המבקש, אך קבע כי הליך ביזיון בית המשפט אינו יכול לכלול צו להשבת המרפסת למצבה הקודם. לאחר מכן ערער המבקש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור והורה על עיון חוזר בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי פסק למבקש גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. המשיבים ביקשו מבית המשפט המחוזי לשקול מחדש את החלטת ההוצאות, אך בקשתם נדחתה. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה לביטול החלטת בית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות, אשר נדחתה ביום 27.4.08. המבקש טען כי יש לדחות את ההחלטה משום שהיא ניתנה במעמד צד אחד, ועניין ההוצאות צריך להיקבע על ידי בית המשפט המחוזי ולא על ידי ערכאה נמוכה יותר. המשיבים טענו מנגד כי התנגדות המבקש התמקדה בהוצאות, עניין שערכאת הערעור ממעטת להתערב בו. בקשת רשות הערעור לבית המשפט העליון נדחתה. השופט קבע כי מאחר שפסק הדין הראשוני ניתן שלא בנוכחות המשיבים, נתונה לבית המשפט המחוזי הסמכות לבטל את החלטת ההוצאות. משמשכו המשיבים את בקשתם לבטל את פסק הדין לגופו של עניין, עמד פסק הדין כולו, וסוגיית ההוצאות נדונה מחדש על ידי בית משפט השלום. השופט הדגיש כי ערכאת הערעור ממעטת להתערב בפסיקת הוצאות ולא ראתה סיבה לסטות מהנוהג הרגיל במקרה זה. לפיכך, בקשת רשות ערעור על החלטת ההוצאות נדחתה, וההחלטה הקודמת עמדה בעינה.