ת"פ 55129-02-12

תקציר

השופט פוסק כי טקסס הולדם הוא משחק אסור שתלוי בגורל ולא בהבנה או ביכולת של השחקן. תוצאת המשחק נקבעת במידה רבה על ידי הקלפים שכל שחקן מתמודד איתם, שהם אקראיים לחלוטין, מה שהופך אותו למשחק של מזל ולא של מיומנות. השופט מגיע לפסק דין זה לאחר ששקל בכובד ראש את הראיות שהוצגו בבית המשפט ואת חוות הדעת של שני פרופסורים. אחד הפרופסורים, מרצבך, טען כי לאורך סדרה של משחקים, לשחקן אינטליגנטי יהיה יתרון ברור על פני שחקן לא אינטליגנטי, אך השופט חולק עליו וקובע כי אלמנט המיומנות הופך לדומיננטי רק לאחר ששיחק מספר רב של משחקים. הסיבה לכך היא שמרכיב המזל משפיע על כל השחקנים באופן שווה לאורך זמן, בעוד שמרכיב המיומנות הופך בולט יותר מכיוון שהוא יכול לבוא לידי ביטוי מספר פעמים. השופט מדגיש כי יש לבחון את אופי המשחק על בסיס פר משחק, ולא על פני סדרת משחקים, שכן החוק מתייחס לתוצאות בודדות. בנוסף, השופט מוצא את חוות דעתו של פרופ' מרצבך, שהיא תיאורטית בעיקרה, כבלתי משכנעת בהשוואה לעדותו של שחקן פוקר מנוסה, עמוס ברוך, המאשר כי המשחק דורש יותר מזל מאשר מיומנות. בסך הכל, הראיות תומכות באופן גורף במסקנה כי טקסס הולדם הוא משחק מזל, המוביל להרשעת הנאשמים באישומים נגדם.