ב"ל 57116-06-13

תקציר

פסק דין זה עניינו של מסגר אשר נפגע בשנת 2004 בכתפו השמאלית כתוצאה מפגיעה בעבודה, אשר קרע את גידו העל-ספינטוס והביא את המוסד לביטוח לאומי (המשיב) להכיר בו כתאונת עבודה. פוסק רפואי קבע כי דרגת הנכות היציבה שלו היא 10%, ואף שבתחילה סירבו להעלות שיעור זה, בהמשך החליטה הוועדה הרפואית לעררים (הוועדה) להעלותו ברבע, לאחר מספר ערעורים ופסקי דין. עם זאת, גם על החלטה זו הוגש ערעור, ובית המשפט מצא כי הוועדה לא קיימה פסקי דין קודמים. לאחר מכן הוחזר התיק לוועדה מספר פעמים, אך הם לא מילאו כראוי את ההוראות שניתנו בפסקי הדין, מה שהוביל לערעורים ודיונים נוספים. בפסק הדין השביעי והאחרון, שניתן על ידי השופט חיים ערמון, נקבע כי הוועדה עדיין לא קיימה את הפסיקות הקודמות ונגרמו לה הוצאות כספיות מיותרות. נוכח חריגותו של המקרה, החליט השופט ערמון שלא להחזיר את התיק לוועדה או לוועדה רפואית אחרת, ובמקום זאת קבע בעצמו את קצב הפעלתה הראוי של תקנה 15. הוא הגיע למסקנה כי יש להגדיל את שיעור הנכות של המערער בחצי, מ-10% ל-15%. כמו כן הורה השופט למשיבה לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין, וניתן לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.