בד"מ 146/02

תקציר

הכרעת הדין מוצאת את הנאשם אשם בהתנהגות מקצועית בלתי הולמת. הנתבעת לא השיבה למכתבים רבים מלשכת עורכי הדין במחוז תל אביב בנוגע לתלונה שהוגשה נגדה. המכתב הראשון מלשכת עורכי הדין היה פנייה מקדמית, בה ביקשה את תגובתה לתלונה שהגיש עורך דין אחר, שהנאשם הודה כי קיבל אך לא השיב לה. המכתב השני התייחס רשמית לתלונה המקורית כאל עבירת משמעת וביקש את תגובתה, כמשמעותה בסעיף 1 לתקנון לשכת עורכי הדין, שגם הנאשמת נמנעה מלהשיב לה. הנתבעת טענה כי השיבה למכתב השני, אך בית המשפט קבע אחרת וקיבל את עמדת לשכת עורכי הדין כי התשובה לא התקבלה. מדובר בעבירת משמעת לפי סעיף 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, בגין הפרת כללי לשכת עורכי הדין, ולפי סעיף 61(3) לחוק, בגין התנהגות שאינה הולמת משפטן. בית המשפט הרשיע את הנאשם גם בעבירות הקשורות לפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק. הנאשם הורשע ונקנס בסכום של 3,000 ₪, שישולמו ללשכת עורכי הדין עד למועד שנקבע. בית המשפט בחר שלא להטיל הוצאות נוספות על הנתבע, בהתחשב בהתנהלות הצדדים לאורך כל ההליך.