ע"א 2671/13

תקציר

הבעלים הקודם של החברה, המבקש, חויב על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לשפות את החברה, המשיב, בגין חוב מס בסך 1.47 מיליון ₪. המבקש ערער על ההחלטה וביקש עיכוב ביצוע, אך בקשתו נדחתה. הדחייה התבססה על שני התנאים המצטברים לעיכוב ביצוע: ראשית, המבקש לא הוכיח סיכויי הצלחה מספיקים בערעור, ושנית, מאזן הנוחות לא נטה לטובת המבקש. סעיף השיפוי בהסכם רכישת המניות היה חד משמעי וחייב את המבקשת לשפות את המשיב. בית המשפט המחוזי דחה גם את טענת המבקשת כי המשיב לא עשה מאמצים מספיקים לביטול חוב המס, וקבע כי החוב הופחת בכמעט 90%. המשיב והכונס הרשמי טענו שניהם כי סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור הם מזעריים. כמו כן, המשיב התחייב להשאיר את סכום פסק הדין בקופת הפירוק עד להכרעה בערעור, תוך הבטחה כי המבקש יפוצה אם הערעור יתקבל. בית המשפט קבע כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית את הביצוע, ובקשתו של המבקש נדחתה. המבקש חויב לשלם למשיב ולכונס הנכסים הרשמי שכר טרחה בסך 6,000 ש"ח כל אחד.