תמ"ש 104972/97

תקציר

פסק הדין משרטט תיק משפטי מורכב הנוגע לתשלום מזונות לשני ילדים קטינים שהוריהם התגרשו. פסק הדין, מיום 8.12.2005, דן בתביעת המזונות שהגישו הקטינים, המיוצגים על ידי אמם, נגד אביהם. בתחילה, בית המשפט קובע כי תביעת המזונות היא ראשונית, ומכאן משתמע כי לא מדובר בבקשה לסכום מוגדל אלא בהערכה מחדש של הסכום המקורי. ההחלטה קובעת תשלומי מזונות חודשיים זמניים בסך 575 שקלים ו-1,150 שקלים לשני הילדים, בהתאמה, לצד הוצאות נוספות בגין פנימייה והוצאות רפואיות. סכומים אלה צמודים למדד המחירים לצרכן והם רטרואקטיביים למועד הגשת התביעה. יש לציין כי השופטת מדגישה כי חובת האב במזונות נובעת מהדין הדתי ומשתרעת מעבר ליום הולדתם ה-15 של הילדים. היבט משמעותי של התיק נוגע להודעת צד ג' שהגיש האב, בה ביקש שיפוי מהאם במקרה של תשלומי מזונות מוגדלים, כפי שנקבע בהסכם הגירושין. השופט קובע כי סעיף השיפוי מותנה וחל רק על מצבים בהם מוגדל דמי המזונות, וזה לא התרחיש הנוכחי. לפיכך, תביעת הצד השלישי נדחית. השופטת גם נמנעת מלחייב את האב בהוצאות משפט, תוך הכרה בתוקפם של הסכמים בין בני זוג, תוך עידוד כיבוד חוזים כאלה. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך לאזן בין החובות הכספיים של הורים גרושים כלפי ילדיהם לבין אכיפת הסכמים חוזיים.