ע"א 7113/11

תקציר

במקרה שלפנינו, ניצב השופט י' עמית בפני סכסוך מקרקעין מורכב הכולל ריבוי עסקאות שבוצעו על ידי אדם שנפטר, המכונה "המנוח", שהיה בעל רבע חלקה (4,020 מ"ר) בחלקה. באמצעות עסקאות שונות מכר המנוח 7,020 מ"ר מהקרקע, מעבר לבעלותו החוקית על 4,020 מ"ר בשל הסכמים סותרים. סוגיית העסקאות המתנגשות נדונה לראשונה בפסק דין של בית המשפט המחוזי משנת 2007, שחילק את הקרקע בין הרוכשים, החלטה שבהמשך ערערה עליה והביאה להחלת סעיף 9 לחוק המקרקעין ופסיקת גנץ. בפסק דין מאוחר יותר הכיר בית משפט קמא בעסקאות מסוימות, ובמיוחד בעסקאות של חוסני וסמי לחאם, ועפיף מוחמד ביאדסה, שבנו על הקרקע מבנים מסחריים, ובכך התחרו על יתרת 1,407 מ"ר הקרקע. עפיף ערער על החלטת בית המשפט לתעדף את עסקאותיהם של חוסני וסאמי על פני עסקאותיו שלו, בנימוק של רשלנות בשל הימנעותם מרישום הערות אזהרה לעסקאותיהם, בעוד שהוא עשה זאת במהירות. פסיקת בית המשפט מדגישה את החשיבות של פעולה בתום לב, הקפדה על פורמליות משפטית ואת ההשלכות של הלכת גנץ, הקובעת קדימות עסקאות על בסיס רישום הערות אזהרה. בסופו של דבר, השופט י' עמית מגיע למסקנה כי העסקה של עפיף צריכה לגבור בשל הרשלנות וחוסר תום הלב שהפגינו חוסני וסמי, אשר לא רשמו הערת אזהרה ולא דיווחו על עסקאות לרשויות המס, ובכך גרמו לתאונה משפטית שהובילה לסכסוך ממושך זה. כתוצאה מכך, הערעורים נגד עבדאללה ולטובת חוסני וסאמי נדחים, ונפסקות נגדם הוצאות, תוך הדגשת הצורך בהתנהלות משפטית ראויה בעסקאות נדל"ן.