בש"פ 8402/09

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר שקבע כי יש לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. נגד המערער הוגש כתב אישום בגין מעשה מגונה בפומבי, ובפרט בגין כך שחשף עצמו בפני נערות בפתח תקווה תוך שפשוף איבר מינו, ולאחר מכן נמלט מהמקום. החלטת הערכאה הנמוכה התבססה על קיומן של ראיות לכאורה, לרבות עדות ראייה שתאמה את מראהו ורכבו של המערער, וכן על הימנעותו של המערער מלספק אליבי מאומת. בית המשפט המחוזי הסכים עם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר בדבר ראיות לכאורה ואף הסכים עם המסוכנות הנשקפת מהמערער, המצדיקה את מעצרו. המערערת טענה כי הערכאות הנמוכות טעו בהחלטותיהן, והדגישו את חוסר העקביות בעדותו של עד הראייה ואת אי הדיוק האפשרי במספר לוחית הרישוי. עם זאת, טען בא כוח המשיב כי קיימות ראיות מספיקות, לרבות עברו הפלילי של המערער בעבירות דומות, כדי להצדיק מעצר. השופט הסכים עם בא כוח המשיב והדגיש את העבירות החוזרות ונשנות של המערער, את חוסר יכולתו לשלוט בדחפיו ואת הערכת שירות המבחן את מסוכנותו לציבור. משכך, הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את ההחלטה הראשונית לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים.