רע"א 1026/20

תקציר

החלטת בית המשפט דוחה שתי בקשות למתן רשות ערעור על הכללת ראיות חדשות בבקשה לאישור תובענה ייצוגית תלויה ועומדת. לאחר עיון בבקשות, בנספחים ובתגובות, לא מצא בית המשפט עילה להתיר את הגשת הערעורים. לבית משפט קמא שיקול דעת רחב בעניינים פרוצדורליים אלה, והתערבות הערעור מתבקשת רק בנסיבות חריגות שבהן החלטה נוגדת את הדין או עולה כדי עיוות דין – אמות מידה שלא התקיימו במקרה זה. בית משפט קמא דחה את בקשת המבקשים לתקן את בקשת האישור באמצעות צירוף ראיות נוספות, בנימוק כי תיקונים אלה לא יתרמו באופן מהותי ליישוב הסכסוך וכי נראה כי הבקשה המקורית נעדרת שחר מהותי. המבקשים לא הצליחו להוכיח כי הראיות הנוספות, כגון דו"ח של צוות בין-משרדי ומשמעותם לכאורה של מסמכי בנק מעודכנים, יבהירו את הסוגיות המרכזיות, ובהן האם הבנקים מחויבים ליידע את הלקוחות מראש על ההליכים המשפטיים המשפיעים על יכולתם של בעלי החשבונות. חשוב לציין כי בית המשפט קבע כי לא ניתן לגזור חובות משפטיות מחומרים משלימים אלה. בית המשפט הוסיף והדגיש חששות מפני ניסיונותיהם החוזרים ונשנים של המבקשים לצרף ראיות חדשות, דבר המצביע על דפוס המסבך ומגדיל שלא לצורך את עלויות ההליך המשפטי, שבתי המשפט אינם צריכים להתיר. בסופו של דבר, הבקשות לתיקון הבקשה נמצאו משוללות כל יסוד, וההחלטה חייבה עוד את המבקשים לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הבנק בסך 8,000 שקל. החלטת בית המשפט מדגישה את החשיבות של הוכחת תיקונים בתובענות ייצוגיות כדי להימנע מערעורים המעכבים הליכים מבלי לתרום באופן משמעותי להכרעתם.