עפ"ת 23992-01-11

תקציר

ערעורים מאוחדים אלה מערערים על פסקי דין של בית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו, שהרשיע מספר נהגים בעבירות נהיגה בשכרות. כל המערערים הורשעו בעבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה ותקנה 169א לתקנות התעבורה, המכונה לעתים קרובות נהיגה בשכרות. הטענה העיקרית שהעלו המערערים היא כי שגו בתי משפט קמא בכך שקיבלו תעודת כיול חיונית למהימנות תוצאות מכשיר הנשיפה "ינשוף", בנימוק שהיא מהווה ראיית שמיעה בלתי קבילה. התעודה המדוברת, שמקורה באנגליה, צורפה לבלוני הכיול ששימשו לבדיקת מכשירי הינשוף, ותיעדה את תכולת האלכוהול בבלונים. בעוד שבית המשפט הכיר בכך שהגשת המסמך באמצעות עד משטרה מנוגדת לכלל השמיעה, הוא מצא כי פקודת הראיות והפסיקה קובעות חריגים לכלל זה. בית המשפט קבע כי התעודה מהווה "רשומה מוסדית", ולכן ניתן לקבלה לפי סעיפים 35 ו-36 לפקודת הראיות. בית המשפט דחה טענות נוספות שהעלו המערערים, ובהן ערעור על מהימנות העדים, משקלן של הראיות ובקשות פרוצדורליות, וקבע כי בתי המשפט קמא הרשיעו את המערערים וגזרו את דינם כראוי. בשניים מהערעורים טענו המערערים כי מחיקתו לאחרונה של המונח "אמצעי שנקבע" בתקנה 169א משמעה שאין מדד קבוע לריכוז אלכוהול בחוק, ועל כן יש לזכות אותם. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי התיקון אינו מבטל את עבירת הנהיגה בשכרות, ומבהיר את מגבלות ריכוז האלכוהול בחוק. בסופו של דבר, הערעורים הן על גזרי הדין והן על גזרי הדין נדחו. המערערים נצטוו למסור את רישיונותיהם ולשלם קנסות כלשהם עד ליום 1.6.2011.