ע"א 18/06

תקציר

הערעור הוא על בקשה להטיל עיקולים זמניים על שתי חברות, חמסי מזון וקמסי, להבטחת גביית חוב מס. רשות המסים הגישה בקשה לעיקולים בטענה שחמסי דיווח כוזב על עסקאות מס ולא סיפק ערבות מיידית לתשלום. הבקשה אושרה על ידי הרשם, אך קמסי ביקש לבטל את הצו מכיוון שאינו קשור לחוב המס. הרשם הסכים לבטל את הצו על קמסי, מה שהוביל את רשות המסים להגיש ערר זה. בערעור נטען כי לבית המשפט יש סמכות להטיל עיקולים במקרים כאלה, גם ללא טענה נפרדת להרמת מסך בין החברות. עם זאת, פסק הדין דוחה את הערעור וקובע כי רשות המסים לא הצביעה על מקור סמכותה לפעול באופן חד צדדי ולייחס חובות של חברה אחת לאחרת. בפסק הדין מודגש כי היה על החברות להגיש הצהרת פתיחה יחד עם הבקשה לעיקול זמני, במיוחד לאור המסמכים המצורפים. בנוסף, בית המשפט מציין כי מסגרת פרוצדורלית של עיקולים זמניים אינה מתאימה להרמת מסך בין חברות, ופעולות רשות המסים שללו מהמבקש את זכותו להעלות טענת התיישנות במשפט עתידי. משכך, הערעור נדחה, ורשות המסים נדרשת לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לחמסי פוד.