ע"א 523/65
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט העליון דחה ערעור בשל אי עמידה בדרישות תשלום האגרה. המערערת ביקשה דחייה בתשלום האגרה עד למתן פסק הדין, אך לא נקטה בצעדים הנדרשים לאחר שהרשם אישר בקשה זו באופן חלקי. לדברי בית המשפט, היה על המערער לשלם את יתרת האגרה או להגיש כתב ערעור מתוקן, דבר שלא עשה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי אין די בהודעה על סכום התביעה המופחת בתשובה לסיכום המשיב. לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי חברת ביטוח המבטחת מעסיק אינה אחראית ככלל כלפי עובד שנפגע מרשלנות המעסיק, שכן חוזה הביטוח לא נכרת בין העובד לחברה. השופטים דנו גם בהסכם משולש, שהוזכר על ידי המערערת, אך הגיעו למסקנה כי הוא מתייחס רק למשא ומתן ואינו מהווה הכרה באחריות לצורך המשפט. מאחר שהמערער לא ניסה בכנות לתקן את כתב תביעתו, לא הייתה לבית המשפט סיבה לסטות מהתקדים הקיים. משכך, הערעור נדחה, תוך אישור החלטת בית המשפט המחוזי, והמערערת חויבה לשלם הוצאות למשיב.
ע"א 523/65 אליהו ישראל נ' "הסנה", עליון (15.7.1966)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.