ת"א 67038-12-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס על הנתונים שנמסרו בלבד: **ניתוח משפטי: ת"א 67038-12-23 אפלטון 1 תל אביב יפו בע"מ נ' איל הבניה בע"מ** **מבוא** בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופטת עינת אבמן-מולר, דן בבקשה חריגה של המבקשת (אפלטון 1 תל אביב יפו בע"מ) להעברת בורר מתפקידו, לביטול שטר בוררות, למינוי בורר חליפי, ולביטול פסק בוררות. הבקשה נובעת מסכסוך עסקי מורכב שהגיע לפתחו של הליך בוררות ארוך ומפותל, שהתנהל בפני הרב אלחנן פרץ. **רקע עובדתי והליך הבוררות** הצדדים, חברות העוסקות בתחום הבנייה, התקשרו בהסכם לביצוע עבודות פרויקט תמ"א. בשל חילוקי דעות, חתמו על הסכם בוררות ב"בית דין צדק חקת משפט", שבו מונה הרב אלחנן פרץ כבורר. הסכם הבוררות העניק לבורר סמכויות נרחבות, לרבות מינוי בוררים נוספים, החלפת בוררים, וכן סמכות לפרש או לשנות את החלטותיו. חשוב לציין כי הוסרה מהבורר החובה לנהוג על פי סדרי דין ודיני ראיות. כן נקבע בהסכם הבוררות סעיף 11 המאפשר ערעור על פסק דין בהרכב ייעודי, בתוך 48 שעות, כאשר הרכב זה נתון לשיקול דעתו של הבורר. הליך הבוררות היה ממושך וכלל מתן החלטות רבות, מינוי מומחים, וניסיון לקיים את ההסכם, אך בהמשך התקבלה החלטה על ביטול ההסכם והיפרדות הצדדים. התדיינות משפטית נמשכה בנוגע לתביעות הדדיות. ב-13.4.2023 נשלחה טיוטת פסק בוררות. לאחר שהמבקשת יוצגה על ידי עורך דין, התקיים דיון נוסף, וב-24.10.2023 ניתן "פסק דין סופי ומסכם". פסק דין זה הכריע בחלק מהתביעות, מינה רואה חשבון להכרעה במחלוקות כספיות נוספות, והותיר עניין מסוים להכרעת הבורר. **הבקשה שבנדון וטענות הצדדים** הבקשה שבנדון, שהוגשה ב-31.12.2023, עתרה כאמור להעברת הבורר מתפקידו, ביטול שטר הבוררות, מינוי בורר חליפי וביטול פסק הבוררות. המבקשת טענה כי יש להעביר את הבורר מתפקידו בהתאם לסעיפים 11(1) ו-11(2) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ("נתגלה שהבורר אינו ראוי לאמון הצדדים" ו"התנהגותו של הבורר במהלך הבוררות גורמת לעינוי דין"). בין היתר, נטען כי הבורר התעלם מעובדות, שלל את זכות הטיעון, הכריע בניגוד לחוות דעת מומחה, סרב להמציא מסמכים, שלל את זכות הערעור, לא הכריע בכל הנושאים, גרם להימשכות ההליך, והמשיך לדון למרות חשד לזיוף מסמכים. כפועל יוצא, נטענו גם עילות ביטול לפסק הבוררות לפי סעיפים 24(1), 24(3), 24(4), 24(5), 24(9) ו-24(10) לחוק הבוררות. המשיבה טענה בחזרה כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, לאחר שהתוודעה לפסק הבוררות המסכם, וכי אין בסיס לטענות המבקשת. נטען כי לא נשללה זכות הטיעון או הערעור, והימשכות ההליך נבעה מהתנהלות המבקשת. **המסגרת הדיונית והכרעת בית המשפט** בית המשפט קבע כי הבקשה מורכבת משני חלקים עיקריים: בקשה להעברת הבורר מתפקידו ובקשה לביטול פסק בוררות. בית המשפט ציין כי גם לאחר מתן פסק הבוררות המסכם, הליך הבוררות נמשך, וניתנו החלטות נוספות, לרבות "המשך פסק הדין הסופי והמסכם" ב-5.4.2024, והחלטה אחרונה מ-22.5.2024. לאור זאת, נקבע כי הליך הבוררות טרם הסתיים, ולכן יש לדון בבקשה להעברת הבורר. **1. בקשה להעברת הבורר מתפקידו:** בית המשפט נסמך על הפסיקה הקובעת כי בקשה להעברת בורר מתפקידו נבחנת על פי אמות המידה שנקבעו בעניין פסלות שופט, וכי יש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים על בסיס ראיות אובייקטיביות. השימוש בסמכות זו ייעשה במקרים חריגים וקיצוניים. * **התייחסות לטענות המבקשת:** * **שלילת זכות הטיעון והצגת ראיות:** בית המשפט קבע כי טענות אלו הועלו באופן כללי, ללא תשתית עובדתית מספקת. * **התעלמות מטענת זיוף מסמך:** בית המשפט קבע כי הבורר התייחס לטענה, אך הגיע למסקנה שגם אם הייתה נכונה, אין בה כדי לקפח שכר על עבודה שבוצעה. בנוסף, טענה הנוגעת לאופן התייחסות לראיות אינה מהווה עילה לפסילת בורר. * **הכרעה בניגוד לחוות דעת מומחה ומינוי מומחה:** בית המשפט הדגיש כי הסכם הבוררות הקנה לבורר סמכות רחבה להכריע על פי שיקול דעתו, לרבות מינוי מומחים, וכן פטר אותו מסדרי דין ודיני ראיות. * **אי המצאת חוות דעת בכתב:** בית המשפט קיבל את הסבר הבורר כי חוות הדעת ניתנה בעל פה בהסכמת הצדדים, עקב בקשתם לבדיקה כללית ומהירה, ודחה את טענת המבקשת כי הבורר "שיקר". נקבע כי המבקשת לא העלתה טענות אלו בזמן אמת, מה שמשליך על כנות טענותיה. * **זכות ערעור:** בית המשפט קבע כי גם אם הבורר לא התייחס לבקשות ערעור, כפי שטען, אין בכך כדי להצדיק העברתו מתפקידו. מנגנון הערעור בהסכם היה לא סטנדרטי, והמבקשת לא פעלה באופן המבהיר את זכותה למימוש הערעור. בית המשפט הדגיש כי הליך זה אינו עוסק במימוש מנגנון הערעור עצמו. * **עיכוב דין:** בית המשפט קבע כי הליך הבוררות אכן נמשך זמן רב, אך זאת בשל מורכבות הסכסוך, ולאחר מכן בשל התנהלות המבקשת עצמה, לרבות אי שיתוף פעולה לאחר מתן פסק בוררות מסכם. לכן, לא קמה עילה לפסילה מחמת עיכוב דין. **2. בקשה לביטול פסק בוררות:** בית המשפט חזר על העיקרון כי התערבות שיפוטית בפסק בורר מוגבלת ומצומצמת לעילות הקבועות בחוק הבוררות. * **התייחסות לסעיף 21א לחוק הבוררות (בוררות דו-שלבית):** בית המשפט ציין כי במקרה של בוררות דו-שלבית, הביקורת השיפוטית נכנסת לפעולה רק לאחר סיום הליך הבוררות, והבקשה לביטול מוגבלת לעילות לפי סעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק. * **התייחסות לעילות ביטול לפי סעיפים 24(9) ו-24(10):** * **סעיף 24(9) - בניגוד לתקנת הציבור:** בית המשפט פירש עילה זו בצמצום, כך שתחול רק כאשר תוכן הפסק פוגע בעקרונות יסוד של החברה והשיטה המשפטית. טענת המבקשת כי הפסק העדיף את המשיבה אינה עולה כדי פגיעה בתקנת הציבור. * **סעיף 24(10) - עילה אחרת לביטול פסק דין סופי:** עילה זו מיועדת למקרים חריגים, כגון פגיעה בצדק הטבעי, גילוי עובדות חדשות, או תרמית. בית המשפט קבע כי נסיבות המקרה אינן מתאימות לעילה זו. * **עילות ביטול נוספות:** בית המשפט דחה את כלל טענות המבקשת לעילות ביטול נוספות, וקבע כי רוב טענותיה מכוונות כנגד תוכן הפסקים ומסקנות הבורר, ולא כנגד עילות ביטול קונקרטיות לפי החוק. **החלטה** בית המשפט דחה את הבקשה להעברת הבורר מתפקידו ולביטול פסק הבוררות. נקבע כי ככל שהליך הבוררות לא הסתיים, על הצדדים לפעול לסיומו בתוך זמן סביר. המבקשת חויבה בהוצאות המשיבה בסך 15,000 ₪. **עקרונות משפטיים וחידושים שעולים מפסק הדין** 1. **פרשנות רחבה של סעיף 11 לחוק הבוררות:** בית המשפט נקט בגישה מחמירה ביחס לבקשות להעברת בורר, תוך הדגשת הצורך בהוכחת חשש ממשי למשוא פנים על בסיס ראיות אובייקטיביות. הדבר משקף את ההלכה הפסוקה כי התערבות שיפוטית בהליך בוררות היא מצומצמת. 2. **כיבוד הסכם הבוררות וסמכויות הבורר:** בית המשפט הדגיש את החשיבות של כיבוד הסכם הבוררות, ובפרט את הסמכויות הרחבות שהוענקו לבורר, כגון הפטור מסדרי דין ודיני ראיות, והסמכות להכריע על פי שיקול דעתו. הדבר בא לידי ביטוי בדחיית טענות המבקשת בנוגע לאופן ניהול הראיות ומינוי מומחים. 3. **היקף התערבות שיפוטית בפסק בוררות:** פסק הדין מדגים באופן מובהק את העיקרון כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על פסק בוררות. ההתערבות מוגבלת לעילות ביטול ספציפיות בחוק, ואינה מאפשרת בחינה של צדקת הפסק לגופו. 4. **הבחנה בין טענות דיוניות לטענות מהותיות:** בית המשפט הדגיש כי טענות נגד החלטות דיוניות של בורר, או נגד מקצועיותו, אינן מהוות בהכרח עילה לפסילתו מכוח סעיף 11(1) לחוק. 5. **מעמד מנגנון הערעור בהסכם בוררות:** פסק הדין מעלה את חשיבותו של מנגנון הערעור שנקבע בהסכם הבוררות. במקרה זה, בו נקבע מנגנון ערעור לא סטנדרטי, בית המשפט לא נכנס להכרעה לגבי מימושו, אך הדגיש כי אי מימושו, או טענות לגביו, אינם מהווים אוטומטית עילה לפסילת הבורר או לביטול הפסק, אלא אם כן הוכח חשש ממשי למשוא פנים. 6. **השלכת הסכם בוררות דו-שלבי על בקשת ביטול:** פסק הדין מחדד את ההלכה כי במקרים של בוררות דו-שלבית, היקף עילות הביטול מצומצם עוד יותר, ומתמקד בסעיפים 24(9) ו-24(10) לחוק. 7. **חוסר תום לב והתנהלות הצדדים:** בית המשפט התייחס לטענות המשיבה בדבר הגשת הבקשה בחוסר תום לב, וכן להתנהלות המבקשת שתרמה להימשכות ההליך. 8. **פרשנות סעיף 24(9) (תקנת הציבור) ו-24(10) (עילה אחרת):** בית המשפט אישש את הפירוש המצמצם של עילות אלו, וקבע כי אינן מתאימות למקרים בהם הטענות הן בעיקרן נגד תוכן הפסק. **סיכום** פסק הדין מדגים גישה זהירה ומגבילה של בית המשפט להתערבות בהליך בוררות. הגישה נובעת מהרציונל המשפטי של כיבוד הסכמות הצדדים, האוטונומיה של הבוררות, והרצון לצמצם את ההתערבות השיפוטית. בית המשפט שם דגש על הוכחת עילות חריגות ומשמעותיות, כגון חשש ממשי למשוא פנים או פגיעה קיצונית בעקרונות יסוד, על מנת להצדיק התערבות בהליך הבוררות או בפסקי בורר.