עב"ל 27057-04-25

תקציר

בטח, הנה ניתוח משפטי של פסק הדין שסיפקת: **ניתוח משפטי: עב"ל 27057-04-25, זוהר נגר נ' המוסד לביטוח לאומי** **מבוא:** פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בעניין עב"ל 27057-04-25 עוסק בערעור שהגיש זוהר נגר (להלן: "המערער") על פסק דינו של בית הדין האזורי, אשר דחה את תביעתו להכיר באוטם שריר הלב (התקף לב) שבו לקה כתאונת עבודה. בית הדין הארצי קיבל את הערעור והורה על החזרת התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי, כפי שיפורט להלן. **עובדות הרקע:** ביום 29.1.20, נדרש המערער, במסגרת עבודתו, להעביר הדרכה ל-20 טכנאים. בית הדין האזורי קבע, על סמך עדויות, כי המערער העביר הדרכות קודמות לקבוצות קטנות יותר (עד 9 טכנאים לכל היותר) וכי באותו יום "הוכח כי התובע התרגש בהדרכת הקבוצה". קביעה זו התבססה על עדות עד מטעמו של המערער, אשר מצא אותו נרגש ומבולבל סמוך לפני ההדרכה. **החלטת בית הדין האזורי והנימוקים לדחיית התביעה:** בית הדין האזורי, על אף קביעותיו העובדתיות, לא השתכנע כי התרחש אירוע חריג בעבודתו של המערער. לשיטתו, לא היה שוני משמעותי בין הדרכת קבוצה קטנה לגדולה יותר, במיוחד לאור העובדה שהטכנאים היו מוכרים למערער מעבודתו השוטפת, ולא מדובר היה ב"הרצאה באולם גדול בפני עשרות רבות של אנשים". כתוצאה מכך, בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח אירוע חריג בעוצמה הנדרשת להכרה כתאונת עבודה. **החלטת בית הדין הארצי ונימוקים לקבלת הערעור:** 1. **שינוי מהותי בהערכת "חריגות" האירוע:** בית הדין הארצי סבר שדעתו שונה מהקביעה של בית הדין האזורי. לטעמו, לאחר שנקבע כי ההדרכה באותו יום הייתה שונה במימדיה מהדרכות רגילות וגרמה למערער להתרגשות סובייקטיבית חריגה, די בכך בנסיבות העניין כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי. 2. **התחשבות במכלול נסיבות המקרה:** בית הדין הארצי הדגיש את חשיבותן של עובדות נוספות שהובאו בפניו: * **פחד במה של המערער:** המערער העיד כי הוא "סובל מפחד במה", עובדה שאף אושרה על ידי מנהלו הישיר, מר ברוק, אשר העיד מטעם המוסד לביטוח לאומי. * **לחץ סובייקטיבי:** המערער העיד כי נלחץ טרם ההדרכה וביקש מטכנאי אחר לסייע לו, אך בקשתו נדחתה. * **התרגשות חריגה:** המערער העיד, ועדותו התקבלה כמהימנה על ידי בית הדין האזורי, כי "התרגשתי באופן מיוחד מהדרכת הקבוצה" והחל לחוש ברע שעות ספורות לאחר מכן. * **קשר ראשוני:** עדותו של מר ברוק, לפיה עוד בבית החולים, קישר המערער בין ההדרכה לבין תחושתו הרעה, מחזקת את הסמיכות הזמנית והקשר הנפשי. 3. **הלכת "ספק חריגות" ומינוי מומחה:** נקודה משפטית מרכזית בפסק הדין היא ההסתמכות על הלכות קודמות של בית הדין הארצי. נקבע כי "על אף שמדובר במקרה גבולי, שוכנענו כי די בספק חריגות כדי להצדיק מינויו של מומחה". זאת, בהתאם להלכה לפיה "כאשר מתעורר ספק בדבר חריגות הדחק (או המאמץ הגופני), אך הוכחה סמיכות זמנים הנדרשת בין המאמץ לבין אירוע הלב, יש לשקול מינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו ביחס לקשר הסיבתי בין המאמץ אליו נדרש המבוטח לבין אירוע הלב". הובאו כאסמכתאות לפסיקות קודמות (עב"ל (ארצי) 25208-01-23 מסארווה – המוסד לביטוח לאומי; עב"ל (ארצי) 35047-08-13 בריקלין – המוסד לביטוח לאומי). **החידוש המשפטי:** החידוש העיקרי בפסק דין זה טמון בהרחבת הפרשנות למושג "אירוע חריג" בהקשר של הכרה בפגיעות לב כנזקי עבודה. בית הדין הארצי מבהיר כי אין צורך באירוע דרמטי או קיצוני באופן אובייקטיבי. די בכך שהאירוע, אף אם נראה שולי לכאורה, גרם למבוטח **להתרגשות סובייקטיבית חריגה**, במיוחד כאשר מתלווים לכך גורמי סיכון ידועים (כמו פחד במה) וסמיכות זמנים בין האירוע לבין התרחשות הנזק. ההלכה המצוטטת מדגישה את תפקידו של המומחה הרפואי כאדם שיכול להעריך את הקשר הסיבתי, וכי בית הדין אינו אמור להכריע בקשר זה באופן סופי ללא חוות דעת מומחה, במיוחד כאשר קיים "ספק חריגות" והוכחה סמיכות זמנים. **סוף דבר:** בית הדין הארצי קיבל את הערעור, הפך את החלטת בית הדין האזורי, והורה על החזרת התיק לצורך מינוי מומחה רפואי. זאת, מתוך הבנה שבהתחשב בנסיבות הייחודיות, הכוללות התרגשות סובייקטיבית חריגה של המערער, פחד במה, וסמיכות זמנים, יש לאפשר למומחה להעריך את הקשר הסיבתי בין האירוע לבין התקף הלב. כמו כן, המוסד לביטוח לאומי חויב לשאת בהוצאות המערער בערעור.