ת"א 66257-12-14

תקציר

המחלוקת היא על פרשנות חוזה בין התובעת, עו"ד במקצועה, לבין הנתבעת, עיריית חולון, בנוגע לייצוג התובעת את העירייה בהעלאת הארנונה החייבת חברת החשמל. בחוזה, שנוסח על ידי העירייה, נקבע כי התובע יקבל 10.7% מהסכום שבו השומות החדשות עולות על השומות המקוריות, בתוספת מע"מ, כשכר טרחת עורך דין. ההערכות המקוריות הנזכרות הן לשנת הכספים 2012. התובעת טענה כי החוזה חל על כל שנות השומות המוגדלות עד שנת 2019, ואילו העירייה טענה כי הוא חל רק על שנת הכספים 2012. בית המשפט בחן את לשון החוזה ואת נסיבות התהוותו ומצא כי משמעותו הברורה של החוזה תומכת בפרשנותה של העירייה לפיה שכר טרחת התובע מוגבל לתוספת השומות החדשות לשנת 2012. הנסיבות שהובילו להיווצרות החוזה, ההיגיון העומד מאחוריו והתנהלות הצדדים לפני ביצועו ולאחריו, מצביעים כולם על המסקנה כי שנת 2012 היא שנת הכספים הקובעת. עוד מצא בית המשפט כי התנהלותו של התובע עצמו טרם חתימת החוזה, באמצעות שני מכתבים שנשלחו לעירייה, מעידה על הבנתו כי שכר טרחתו יחושב על בסיס שנות הטיפול בפועל בנושא, אשר לכאורה מזכות אותו בשכר טרחה עבור שנות הכספים 2012 עד 2014 בלבד. באשר לעבודתו של התובע מעבר לשנת 2012, קבע בית המשפט כי הוא זכאי לגמול הולם, אותו יש לחשב בשיעור הולך ופוחת מעליית הארנונה לשנים 2013 עד 2019, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט. חוות הדעת של המומחה, שהייתה מפורטת ומנומקת היטב, הועדפה על פני טענות העירייה לשכר הולם נמוך יותר. בסך הכל זכאי התובע לסך של 742,666 ₪ בתוספת מע"מ בגין עבודתו בהגדלת השומות לשנים 2012 עד 2019. סכום זה כולל 285,333 ₪ בתוספת מע"מ, השכר המוסכם לשנת 2012, ו-457,333 ₪ בתוספת מע"מ, השכר המתאים לשנים 2013 עד 2019. בית הדין ציין כי סכומים אלה סבירים ומספקים ושווי ערך ל-2.6 שנות עבודה לפי השכר המוסכם. הנתבעת כבר שילמה סכומים אלה לתובע. לפיכך, התביעה התקבלה באופן חלקי, וכל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחתו.