בג"צ 3689/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה נגד פסק דין של בית הדין הרבני הגדול. המחלוקת הראשונית הייתה בין בני זוג גרושים לגבי הכתובת שצוינה בהסכם הגירושין שלהם. האישה טענה כי בעלה לשעבר רימה אותה בנוגע ליחסיו עם אישה אחרת, ולכן ביקשה לתקן את הכתובה, או הסכם הגירושין. בית הדין הרבני האזורי פסק תחילה לטובת האישה, אך בית הדין הרבני הגדול הפך החלטה זו. העתירה לבג"ץ ביקשה צו על תנאי, במטרה להפוך את פסק הדין. עם זאת, השופטים, המשנה לנשיא א' רובינשטיין ושני שופטים נכבדים נוספים, הגיעו למסקנה כי אין עילה משפטית להתערב בהחלטה, והדגישו את היקף ההתערבות המצומצם בפסיקת בתי הדין הדתיים, המשתרע רק על מקרים של חריגה מסמכות או צדק טבעי. בית המשפט הכיר באי הנוחות סביב התנהלותו של המשיב, אך בסופו של דבר החליט שלא להתערב, במיוחד בהתחשב בסמכותו ההלכתית של בית הדין הרבני הגדול. העתירה נדחתה, ופסק הדין הקודם עמד בעינו, אם כי השופטים לא פסקו על הוצאות. החלטה זו התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, ומתוך הבנה כי הפניית בית המשפט המחוזי לבדיקת פוליגרף מוטלת בספק, אם כי השופטים נטו לעמדה כי בדיקה כזו צריכה להיערך רק בהסכמה אוטונומית של שני הצדדים.