בש"א 2633/06

תקציר

המבקש, לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית, ביקש צו מניעה שיחייב את הסוכנות להמשיך לספק לו שירותי הסעה, לרבות נהג, מהם נהנה מאז פרישתו לגמלאות בשנת 1999. השירותים ניתנו על בסיס חוקת הפנסיה של הסוכנות. עם זאת, בשל החלטת הכנסת משנת 2006 המגבילה את שירותי התחבורה לראשי ממשלה לשעבר, החליטה הסוכנות להפסיק את שירותיו של המבקש. המבקש טען כי פרשנותה של הסוכנות לסעיף החוקתי הרלוונטי אינה נכונה, זכויותיו הנלוות נפגעו, והוא זכאי לשימוע. עוד טען כי הוועדה שהחליטה להפסיק את שירותיו נעדרת סמכות ומוטה. בית המשפט קבע כי פרשנותה של הסוכנות לסעיף החוקתי סבירה, ופרשנותו המילולית של המבקש תוביל לתוצאות בלתי סבירות. עוד נקבע כי זכותו של המבקש להובלה היא זכות נלווית, שהסוכנות יכולה להפסיק אם המטרה המקורית אינה משרתת עוד, ובמקרה זה, פעילותו העסקית הפרטית הנוכחית של המבקש אינה עולה בקנה אחד עם כוונת הזכות. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענת המבקש לזכות שימוע, שכן ניתן לשקול מחדש זכויות נלוות כאשר ההצדקה להן אינה קיימת עוד. בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות המבקש בדבר סמכותה ומשוא הפנים של הוועדה. נקבע כי המבקש התמהמה בהגשת בקשתו ולא הגיע לבית המשפט בידיים נקיות, שכן לא גילה עובדות מסוימות. לבסוף, מאזן הנוחות נטה לטובת המשיב, וניתן לפצות כספית את נזקו הכספי של המבקש. לפיכך, דחה בית המשפט את בקשת המבקש לצו מניעה זמני, והותיר כל צד לשאת בהוצאותיו.