ת"א 52761-02-15

תקציר

התובעים, זוג לשתי בנות הסובלות מתסמונת גנטית לא מאובחנת, תבעו את הנתבעת, שירותי בריאות כללית, בגין רשלנות בביצוע מעקב הריון, שגרמה להיעדר אבחון טרום לידתי. התסמונת גורמת לעיכוב התפתחותי, דיסמורפיזם בפנים ופיגור שכלי. התובעים טענו כי הנתבעת לא הפנתה אותם לייעוץ גנטי ולא ביצעה בדיקות חיוניות שהיו יכולות לגלות את החריגות. הנתבעת הכחישה את הטענות וטענה כי אבחון טרום לידתי אינו אפשרי וכי ההורים ממילא לא היו מפסיקים את ההריונות. בית המשפט מינה מומחים רפואיים להערכת מצבן ונכותן של הנערות. המומחים אישרו כי התסמונת לא אובחנה וכי לא ניתן לזהותה באמצעות בדיקה גנטית או בדיקת אולטרסאונד. בית המשפט מצא כי הנתבעת התרשלה בכך שלא הפנתה את התובעות לייעוץ גנטי לפני ההריון הראשון, אך כישלון זה לא היה הגורם לנזק, שכן ייעוץ גנטי לא היה מוביל לאבחון טרום לידתי. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענת התובעים בדבר מומים מולדים בילדיה של דודה של האם לא הוכחה וכי גם אם הייתה נכונה, לא היה בה כדי להביא לאבחון מצבן של הבנות. באשר להריון השני, קיבל בית המשפט את חוות דעתה של הנתבעת לפיה אין אינדיקציה לבדיקת אולטרסאונד ממוקדת. בית המשפט גם שלל את הקשר הסיבתי בין רשלנות הנתבעת לבין נזקי התובעים, וקבע כי גם אם התובעות היו מקבלות ייעוץ גנטי, הן עדיין היו בוחרות לשאת את ההריונות עד סופם. גם תביעת הפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה נדחתה, שכן לא נמנע מהתובעים מידע רלוונטי. לפיכך, החליטה השופטת לדחות את התביעה בשל היעדר אחריות וקשר סיבתי והורתה לתובעים לשלם לנתבע הוצאות בסך 25,000 ₪ והוצאות צד ג' בסך 10,000 ₪. ניתן לפרסם את פסק הדין ללא פרטים מזהים.