ת"א 55099-05-20

תקציר

המחלוקת נסובה סביב חוזה שנחתם בין התובעים, שהם בעלי דירות בבניין באשדוד, לבין הנתבעת, חברת בנייה, בנוגע לחיזוק הבניין מפני רעידות אדמה והוספת קומות לפי תמ"א 38. התובעים תבעו את הנתבעת על כך שלא הצליחה לקבל היתר בניה בתוך פרק הזמן שנקבע בחוזה, ודרשו לבטל את הערות האזהרה שנרשמו על נכסיהם לטובת הנתבעת. הנתבעת טענה כי התובעים עצמם מנעו את קידום הפרויקט בכך שסירבו לחתום על החוזה או לגרום לבעלי דירות אחרים בבניין לחתום עליו. בית המשפט מצא כי גרסת התובעים לאירועים אינה מדויקת ברובה ודחה אותה, תוך שהוא מציין כי טענותיהם לאי תקינות פרוצדורלית בחתימת החוזה לא הועלו בתלונתם הראשונית ומהוות הרחבה בלתי קבילה של התיק. התובעים גם לא הביאו ראיות מהימנות התומכות בטענותיהם כי לא קיבלו העתק מהחוזה החתום או כי החתימה נעשתה במחשכים, ועדותם בעניין זה לא הייתה עקבית. בית המשפט מצא גם סתירות בטענות התובעים בנוגע למגעיהם עם הנתבעת ולמשא ומתן המקביל שלהם עם חברת בנייה אחרת. עם זאת, למרות שדחה את טענות התובעים, פירש בית המשפט את ההוראות החוזיות הנוגעות לתנאי ההשעיה ומצא כי הנתבעת לא מילאה אחר התנאים הנדרשים על מנת שההסכם ייכנס לתוקף. משכך, פסק בית המשפט לטובת התובעים והורה על ביטול שטרי האזהרה הרשומים על נכסיהם, למרות טענות הנתבעת כי התובעים לא מילאו את התחייבויותיהם על פי החוזה. פסק הדין ניתן ללא הוצאות, נוכח דחיית מרבית טענות התובעים והרחבתן המיותרת של היקף המשפט. הנתבע חויב לקיים את פסק הדין בתוך 90 יום.