ת"פ 32793-09-21

תקציר

השופט קבע כי עובדות כתב האישום הוכחו מעבר לספק סביר, וקבע כי שני הנאשמים, שהם אחים, תקפו את המתלוננת במשותף. האירוע התרחש סמוך לבית ספר, בתחילת יום הלימודים. הנאשמים ריססו גז פלפל לכל עבר, דבר ששרף את עיני הנוכחים. אחד הנאשמים היכה את המתלונן בעורפו באמצעות בקבוק זכוכית, שנשבר וגרם לדימום. הנאשם השני דקר את המתלונן בגבו בסכין וגרם לו לחתך עמוק ונרחב. השופט ביסס את החלטתו על עדותו של המתלונן, שנמצאה אמינה ועקבית, וכן על עדויותיהם של מספר עדים שנכחו בזירה, לרבות חברו של המתלונן שמסר הודעה במשטרה המתארת בפירוט את האירועים ותאמה את עדותו של המתלונן. השופט העדיף אמירות אלה על פני עדויות הנאשמים, שנמצאו מלאות סתירות ובדיות, שנועדו לסכל את חקירת המשטרה. בנוסף, השופט ציין כי גרסאות הנאשמים לאירועים סותרות זו את זו בכמה נקודות מרכזיות, מה שמצביע על כך שאחד מהם או שניהם משקרים. בעוד שאחד הנאשמים טען כי נחלץ לעזרת קרוב משפחה, הדבר סותר את עדותו של קרוב המשפחה עצמו, שקבע כי לא הותקף ולא נזקק לסיוע. הנאשמים גם מסרו גרסאות סותרות לגבי מקום הימצאם לאחר האירוע, כאשר אחד מהם טען כי הגיעו לביתו של בן דוד, ואילו השני הכחיש זאת. עוד קבע השופט כי הנאשמים פעלו כמבצעים משותפים, גם אם התקיפה הייתה ספונטנית ולא מתוכננת מראש, שכן הם פעלו יחד באותו זמן, כאשר כל אחד מהם מילא תפקיד מכריע בתקיפה. השופט סיים את דבריו בהדגשת חומרת העבירות, שגרמו נזק פיזי משמעותי למתלונן, וקבע כי יש להפנות את הנאשמים, שניהם קטינים, לקבלת תסקיר מבחן לפני מתן גזר הדין.