רע"פ 5959/13
החלטה עליון
תקציר
ההחלטה מתייחסת לבקשת רשות ערעור על החלטה שניתנה נגד אדם שהחנה את רכבו שלא כדין. הבקשה נדחתה מאחר שהתיק לא העלה שאלות משפטיות או סוגיות עקרוניות מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים, ואף לא היווה עיוות דין. בית המשפט מצא כי רכבו של המבקש חנה שלא כדין, תוך הפרעה לתנועה וסיכון לכלי רכב אחרים. משכך, החלטת העירייה לפעול בעניין זה הייתה חוקית. השופטת התייחסה בקצרה לגופו של עניין, וקבעה כי המבקש, אדם עם מוגבלות, אינו זכאי לחנות במקום המדובר, שכן הוכח כי חנייתו, גרמה להפרעה והיוותה סיכון לעוברים ושבים. המחוקק קבע הסדרים לחניית נכים, שהמבקש לא עמד בהם במקרה זה. זאת ועוד, נדחו גם טענות המבקש בדבר נטל ההוכחה ושיקולים זרים בהחלטה על העמדה לדין, בשל היעדר ראיות התומכות בטענות אלה. בסופו של דבר, הבקשה לא צלחה, והשופט קבע כי אין סיבה לתת רשות ערעור.
חקיקה מקושרת
רע"פ 5959/13 זאב לאור נ' מדינת ישראל, עליון (21.1.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.