תלה"מ 56580-09-22

תקציר

הסכסוך בין בני הזוג המתגרשים היה סביב תשלום היטל השבחה בעקבות מכירת דירתם המשותפת, במסגרת הסכם הגירושין ירכוש כל צד את חציו של השני. לטענת התובעת, על הנתבעת לשלם את מלוא היטל ההשבחה בגין העסקה, ואילו הנתבעת טענה כי על שני הצדדים לשלם את ההיטל באופן שווה. בית הדין בחן את הסכם הגירושין ואת הנסיבות שסבבו ומצא כי פרשנותה של התובעת הייתה נכונה. ההסכם קבע כי המוכר יישא בכל המסים וההיטלים הקשורים למכירה, לרבות היטל השבחה, ואילו הקונה ישלם מיסים רק ממועד ההעברה. בנוסף, טענת הנתבעת כי הוטעתה להאמין כי לא ייגבה היטל השבחה לא הייתה משכנעת וחסרה ראיות. בית המשפט שקל גם את התנהגות הצדדים לאחר ההסכם, מה שתמך בטענת התובע. בסיכומו של דבר, הראיות הראו כי הנתבע היה מודע לאפשרות של היטל השבחה וכי התובע לא הסכים לשלם מחצית ממנו בידיעה שלא יחויב בעתיד. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת התובעת, הורה לנתבעת לשלם את מלוא היטל ההשבחה בגין העסקה ודחה את תביעותיה שכנגד. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 20,000 ₪.