הפ"ב 57222-05-18

תקציר

מדובר בפסק בוררות שניתן על ידי בית המשפט בנתיבות חיים צדק בנוגע לפסק בוררות חלקי בגין סכסוך השקעות. המבקשים ביקשו לבטל את פסק הבוררות, אך בית המשפט דחה את בקשתם ואישר את פסק הבוררות החלקי. המבקשים טענו כי הסתמכותה של ועדת הבוררות על עדותו של שפינדל, ששימש כיועץ משפטי לחברות, מנוגדת לתקנת הציבור וכי הפאנל לא פעל בהתאם לחוק כפי שנקבע בהסכם הבוררות. עם זאת, השופט קבע כי הסתמכותו של בורר על עדותו של עד מומחה מותרת ואינה מצדיקה את ביטול פסק הבוררות. בנוסף, השופטת ציינה כי בהסכם הבוררות צוין במפורש כי הבורר יכול להפעיל שיקול דעת ולהכריע על פי יושר, דבר המצביע על כך שהחלטת הפאנל נופלת במסגרת התנאים המוסכמים. עוד טענו המבקשים כי נמנעה מהם האפשרות להציג ראיות, תוך התייחסות ספציפית לסירובה של ועדת הבוררות לזמן את יהושע רוזנצווייג להעיד ואי קבלתן של הקלטות והתכתבויות מסוימות. עם זאת, השופטת קיבלה את טענת המשיבים כי המבקשים לא ביקשו את עדותו של רוזנצווייג במהלך הליך הבוררות ולכן אינם יכולים להעלות התנגדות זו כעת. עוד הסבירה השופטת כי שטר הבוררות פוטר את הפאנל מהקפדה על דיני הראיות, כלומר אי קבלת ההקלטות והתכתובות אינה מצדיקה את ביטול פסק הבוררות. זאת ועוד, נדחתה גם טענת המבקשים כי הפאנל שמע ראיות בדבר השקעותיהם האישיות של הנתבעים ללא נוכחות התובעים, שכן התובעים הסכימו להסדר זה במהלך הבוררות. עוד טענו המבקשים כי ההרכב סירב לקבל ראיות המפלילות שני אנשים כשותפים, אך השופט מצא כי פסק הבוררות מלמד כי טענה זו אינה נכונה – הפאנל שקל את הראיות אך הפעיל את שיקול דעתו בהחלטתו שלא ליתן להן משקל משמעותי. לבסוף, התייחס השופט לסוגיית עדותו של שפינדל, והכיר בכך שהסתמכות הפאנל על חוות דעתו מבלי לתת למבקשים הזדמנות לחקור אותו עלולה להיראות בעייתית. עם זאת, הפאנל סייג את מידת הסתמכותו על חוות דעתו של שפינדל, והשופט הגיע למסקנה כי לא היה עיוות דין. ככלל, קבעה השופטת כי טענות המבקשים אינן עומדות בנסיבות החריגות הנדרשות כדי להצדיק את ביטול פסק הבוררות ולפיכך דחתה את הבקשה, אישרה את פסק הבוררות החלקי והורתה למבקשים לכסות את הוצאות המשיבים.