תנ"ג 20079-03-21

תקציר

בית המשפט הכריע בשתי בקשות: לצרף ראיות ולזמן עד. הבקשה הראשונה, לצרף ראיות, אושרה. על המבקש להגיש את הראיה בתוך 21 יום והוא רשאי להוסיף את עמדתו לגבי הראיות לבקשה לאישור, בעוד שהמשיבים יכולים לעיין בה לאחר מכן. החלטה זו מתבססת על הרלוונטיות של הראיות לטענת הנזק, ועל כך שניתן לתקן את החסרונות שבקבלת הבקשה, לרבות הנטל על ניהול ההליך והפגיעה בזכויות המשיבים. לגבי הבקשה השנייה, לזמן עד, היא נדחתה. המבקש לא הצליח להצדיק את השיהוי העצום בהגשת הבקשה, שהגיע שנתיים וחצי לאחר הבקשה המקורית לאישור. העד, נווה, הוא צד שלישי שאין לו כל קשר לבעלי הדין, וקבלת הבקשה תסבך מאוד את ההליך ללא כל ודאות שהיא תסייע לבירור הסכסוך. זאת ועוד, המבקש לא הוכיח כי לא עלה בידו לאתר את העד או להסביר מדוע לא ניתן להגיש את תצהירו עם בקשת האישור. בית המשפט גם נוקט משנה זהירות בגרירת צד שלישי שלא מרצונו להליך קיבוצי. לבסוף, הבקשה נראית כניסיון לעקוף את הדינים הנוגעים לבקשות לפי סעיף 198א לחוק החברות, המספק אפיק חלופי למבקש לקבל את המידע הדרוש.