ת"פ 2698/98

תקציר

פסק הדין זיכה את הנאשם, קצין משטרה, מאשמת חבלה חמורה ושיבוש הליכי משפט. בכתב האישום נטען כי הנאשם תקף עצור וגרם לו לחבלה חמורה, ולאחר מכן ניסה לשכנע את העצור להעיד עדות שקר במהלך החקירה. בית המשפט מצא כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. באשר לאישום של חבלה חמורה, טענת התביעה נשענה בעיקר על עדותה של המתלוננת, שהייתה מלאת שאלות וסתירות ולא נתמכה בראיות אחרות. באשר לאישום של שיבוש הליכי משפט, מצא בית המשפט כי עדותו האחידה והעקבית של הנאשם אמינה יותר מזו של עדי התביעה. יתר על כן, בית המשפט לא קיבל את הודעותיהם המוקלטות בסתר של שני עדי תביעה כעדויותיהם העיקריות, בשל חוסר אמינותם וסתירות עם ראיות אחרות. ככלל, בית המשפט הגיע למסקנה כי קיים ספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם, ולכן זיכה אותו מכל אשמה.